ארכיון הקטגוריה: כללי

דמעה של השם

יוצאים לים במפרשית 420 קטנה. הים נוח, אחה"צ של יום ערפילי. משה ואני חברים כבר שנים רבות, יש לנו רקע משותך באהבת הטבע ובשרות הצבאי. בסוף שרותי כמפקד צוות הוביל אותנו משה במרומי ההר הגבוה בסיני, שומר מרחק מה מאיתנו המאפשר לו להיות בהווית המדבר השקט. לפני מספר שנים

להמשיך לקרוא דמעה של השם

תקוע

טור ארוך של אנשים עלה בכביש המוביל לתקוע, אלפי אנשים מכל קצות הארץ והקשת הפוליטית שבאו לחלוק כבוד אחרון לרב. אל חלקת הקבר שבפאתי היישוב הגיעו חברים ומכרים קרובים, כמו גם אנשים שלא ראוהו מעולם. הרב פרומן, תלמיד חכם עצום וצנוע, איש משפחה אוהב, איש אמונה ואהבת הארץ שהגה בשנותיו האחרונות, לאחר שהתגלתה מחלתו, רעיון פוליטי שנראה היום עוד יותר גרוע מכפי שנראה היה אז. למרות המחלוקות רבו אוהביו שנישבו בטוב ובחוכמה שהביא עימו. את הרב הכרתי  דרך שיעורי הזהר שהיה נוהג להעביר אחת לשבוע, ככל יכולתו, עד ימיו האחרונים. אבל עכשיו, להמשיך לקרוא תקוע

קופץ למים

אלון שבות, כפר עציון, ראש צורים, אלעזר, נווה דניאל, מגדל עוז, אפרת, בת עין ועוד מישובי גוש עציון. כל מפגש הוא  פגישה של מציאויות, דיבור, קשב. אנשים נעימי סבר מקבלים את פני בבתי אבן נאים בישוב אלון שבות, בו בחרתי להתחיל את מסעי.   הרגשה שלפני קפיצה למים: מה אומר,  איך אציג את עצמי? איש זר נושא תרמיל גדול, עומד מול אדם בפתח ביתו…  להמשיך לקרוא קופץ למים

תקוע ד', גבעה.

ספק הולך ספק מדדה אני פוסע בדרך המפותלת המובילה לתקוע ד', מרחק כחצי שעה הליכה מהיישוב תקוע.  כאב חזק במיפרק הרגל גורם לי לצלוע בצורה חמורה: "הפעם נראה שגמרתי", אני חושב: כמה ימים לפני כן הרמתי את התרמיל הכבד בתנועה לא נכונה, על צידי, וכאב חד פילח את גופי.   להמשיך לקרוא תקוע ד', גבעה.

"חייל פשוט מלבנון…"

מלחמת לבנון קוטעת את הימים עמוסי העבודה בחווה. את המלחמה אני עובר כמילואימניק צעיר, מצורף לסיירת מילואים של חטיבת הצנחנים הדרומית, יחידה המורכבת מיוצאי סיירת שקד וסיירת צנחנים, שחלקם לחמו תשע שנים קודם לכן בקרבות הקשים של מלחמת יום הכיפורים. עברנו אימון הקמה קצר וזמן לא רב אחר כך אני מוצא עצמי במלחמה, עם יחידה שאיני מכיר  כמעט איש מאנשיה. להמשיך לקרוא "חייל פשוט מלבנון…"