קטגוריה: יהודה ושומרון

בחווה של קצ'ה

לקראת הגשמת חלום חיי וללמוד בצורה מעשית את עבודת הבוקר, הגעתי אל קצ'ה, מגיבורי יחידת קומנדו 101 והצנחנים,  למרות שהכרתי היטב את אלון בנו, לא היסס קצ'ה לומר לי בהגיעי: "תתחיל לעבוד, אם תוך שבועיים נראה שאתה לא שולט בסוס ניפרד לשלום".   זו לא הייתה בעיה, אני רוכב מגיל עשר והישיבה על  גב הסוס טבעית לי כהליכה או רכיבה על זוג אופניים…  המשך לקרוא

חוות אלה: מלחמה ושלום

המראה הפסטוראלי של העדרים היורדים לבאר והבקר החום הרועה בגבעות הירוקות, הופר עד מהרה: משאבת הבאר נגנבה ונאלצנו להביא אחרת במקומה. כל לילה נחתכה גדר הבקר לגזרים, והפרות שיצאו עלו במעלה השלוחות הארוכות לכיוון  הרי חברון, שם יכלו לסיים את חייהן, אלמלא חזרו באופן בלתי מוסבר וירדו לשטח החווה. המשך לקרוא

חוות אלה: הקמה

החווה, חלום חיים שנרקם בנערותי והלך והתחזק עם השנים:  חלום של קשר עם הטבע באמצעות גידול בקר במרעה, המאפשר מגע בלתי אמצעי עם עונות השנה, מגורים בחווה ופרנסה עצמאית, כל אלה קסמו והתאימו לי ככפפה ליד:  מגיל צעיר נמשכתי למרחבים ורכשתי יכולת שדאות וקשר בלתי אמצעי עם הטבע.  היו לי כוחות הנפש להגשים חלום, המשך לקרוא

חוות אלה: הסוף

שתי כתפיים ועמק משופע ביניהן היוו את הבסיס למבנה החווה, שתי נחלות וחצר משקית משותפת ביניהן. מעבר לשטח המשק ולמכלאות משתרעים אלפי דונמים של מרעה טבעי, בסיס לגידול עדרי הבקר והצאן. ברבות הימים, כשהחלו הקרוונים להיות צפופים למשפחות הגדלות עלה נושא בתי הקבע, התקבלו אישורים לנחלות ונקבעו במדויק מיקומי  הבתים.  הכנתי משטח של כשני דונם לבניית הבית, במחצית גובה הגבעה מעל העמק הארוך והיפה, זרוע החיטה, אל מול הרי חברון התנכיים, הנצבעים כל ערב בגוונים של אדום וסגול. המשך לקרוא

חוות אלה: סימנים.

בשנה האחרונה  החל הסוף להראות פניו: איילת, סוסתי האהובה, אותה קיבלתי כמתנת נישואין מאוחרת, היתה האתראה הראשונה. סוסת קווטר- פיינט מוכתמת שחור לבן, חסונה ועדינה שאולפה על ידי ותוך שבוע הפכה לסוסת רכיבה מדוייקת, עדינה ועוצמתית. המשך לקרוא

אדי דריבן

את אדי הכרתי בזמנים אחרים, בהם חברי דב, בכורו של אדי, היה עדיין בחיים והביא אותי לאוהל בדואי עשוי יריעות יוטה, במורדות הדרומיים של חרבת נטיף שמצפון מזרח לעמק האלה. שם גר אדי עם משפחתו. אשתו יצאה אלינו בפנים מאירות והזמינה אותנו להיכנס, בעוד הילדים הקטנים משחקים  על האדמה הסדוקה מחום הקיץ.  המשך לקרוא

רעים אהובים

סוסיא, יתיר, בית חגי, עתניאל, סנסנה, כרמל, מעון…ישובי הר- חברון, ישובים שלווים ושומרי תורה בנוף הגבעי- הררי של דרום הר חברון: פיסות אדמה חומות בים גבעות טרשיות, עצי זית, כרמים פזורים, מערות ובורות מים חפורים במורדות הגבעות החשופות. בכל האזור שרידי יישובים יהודיים מבוססים מימי בית שני ולפניו. רוב התושבים עוסקים במקצועות חופשיים, חלק עוסקים בחקלאות מטעים, פלחה , רפת, עדרי צאן. אני מתקבל בכל היישובים במאור פנים ובחום רב.

אדמת המרעה שליד חוות מעון רוויה בדמו של דב דריבן הי"ד. המשך לקרוא

עונות

בכפר אדומים, התרמיל הולך ונעשה קל. פה ושם שיחות נעימות, הכרויות משותפות. מאוחר יחסית ואני דופק בעדינות על דלת אחד הבתים. בפתח עומדת אישה ולידה ילדה בעלת עיניים יפות ועצובות. האשה לוקחת את הספרים ומעלעלת בדפי הספר "אביעד בן חמוד", חוזרת לעמוד הראשון ובו ההקדשה לגליה. "מי זו גליה, שהספר מוקדש לה?" המשך לקרוא

כרמי צור

ביום גשום וסוער הגעתי אל כרמי צור, יישוב יחיד בין גוש עציון וחברון .לפנות ערב אני מטפס לבית אבן יפה מוקף בוסתן וטראסות נושאות גפנים מוריקות ועצים עמוסי פרי.  את הדלת פותחת לי אשה נעימת סבר, מזמינה אותי להיכנס וכשהיא רואה שאני רטוב עד לשד עצמותי מכינה כוס תה חם. על הקיר תמונות של זוג צעיר. המשך לקרוא

בת עין

חברים חדשים הכרתי בבת עין, יישוב יפהפה ומורכב.   מידי פעם היישוב עולה לכותרות, אם בגלל "מחתרת יהודית" שכמה מבניו פעלו בה ואם בגלל שני מעשי הרצח האכזריים שנעשו בידי חיות אדם מהכפרים הסמוכים: בנוסף לארז לבנון נרצח באכזריות הילד שלמה נתיב, הי"ד.  רוב תושבי היישוב הם חוזרים בתשובה העסוקים בבניין חייהם, חינוך ילדיהם, בנייה ושמירה על האדמות שגאלו. המשך לקרוא